לאחרונה נראה שכל דבר עם הילדים מתדרדר למשא ומתן. סיפור לפני השינה – רק עוד אחד. התארגנות בבוקר – תנעיל לי נעליים, מקלחות – תקלח אותי. הרדמות – תרדים אותי. אני לא בטוח עם הגדול הדביק את המרכזית או להיפך אבל זה בהחלט הופך למגיפה רצינית. להמשיך לקרוא 9 דרכים לנהל משא ומתן עם הילדים.
לאינדיאנים טקס עתיק, בו לוקחים ילדים זכרים לפני הגיעם לגיל 6, בשעת דמדומים, כאשר השמש שוקעת, מניחים אותם על מעין מזבח עץ עם 4 רגליים, פותחים את ספר הטקסים, וממלמלים לחש עתיק שמגן עליהם מפני השדים הנוראיים. הטקס הזה עבר הרבה גלגולים בתרבויות שונות, והוא מופיע גם בתרבות הישראלית בתור להמשיך לקרוא ספרים רבותי, ספרים
לפני שבועיים יצאנו לטיול +קמפינג בפארק הירדן. חוקי הפיזיקה הבסיסיים לא מאפשרים לנו לצאת לפני 11:00 בבוקר מהבית, אז ניצלנו את הזמן להיתארגנויות. אוהל – צ'ק, לול –צ'ק, ערכת קפה-צ'ק, מזרנים –חסר אחד, לא נורא אבא ישן על הרצפה-צ'ק, שמיכות-אמצע אוגוסט ממש לא צריך-צ'ק. אוכל… לקחנו לשקד גרברים, עצרנו בדרך בקצביה בזרזיר לקנות קציצות ופרגיות (רמז מתרים), ויצאנו עם בגאז' מלא. זו פעם שניה שאנחנו עושים קמפינג בפארק הזה, פעם ראשונה הקמנו את האוהל ליד בריכות השכשוך. טעות נוראית!! לקחת את כל הציוד הלוך וחזור זו חוויה בסדר גודל של לנשק סברס. הפעם מצאנו פינה נחמדה בצל, לא רחוקה מהנחל, והכי חשוב קרובה לחניה. למרות כל ההתארגנויות, להמשיך לקרוא מה לקחת לקמפינג ?
קוראים אדוקים של הבלוג יודעים (אם אתם לא יודעים קראו כאן) שאני גר בתמרת. אם יש לכם מבט של "איפה זה לעזאזל תמרת?!?" זה בסדר גמור, גם אני הסתכלתי על עפרי ככה כשהיא אמרה לי על המקום הזה. אז תמרת הוא ישוב קהילתי קטן היושב על גבעה קטנה במקום הכי יפה בארץ, בעמק יזרעאל. ולמה אני מספר לכם את זה? כי לפני חודשיים חשבנו לקנות לארבל (המרכזית) טרמפולינה ליומולדת. כשניסיתי לברר בעבודה על סוגים וגדלים של טרמפולינות מומלצות קיבלתי שלושה סוגי תגובות: להמשיך לקרוא יש לנו חרקים במטבח
לפני כמה שבועות, כשהחלטתי לפתוח בלוג, הייתי מלא חששות. קודם כל להיפתח ברמה מסויימת לפני כל העולם (החלק בעולם שדובר עברית), והחששות "הרגילים" שיש לאדם ממוצע כשהוא מתחיל בדרך חדשה – מה אם אני לא אהיה טוב מספיק, מה אם לא יאהבו את מה שאני כותב, מה אם ומה אם ומה אם. לטובתי עמדה העובדה שאני חלק מקבוצה, עם אותם חששות בדיוק וצרת רבים… מי שמכיר אותי אישית יודע שאני לא איש של המילה הדבורה (יש מילה כזו?), לפעמים מדבר בעילגות, בולע מילים, מתבלבל בין שתיים לשניים. גם בכתב לא חסרות לי בעיות, שגיעות כתיב, בעיות ניסוח, התמודדות עם סימני פיסוק מציקים. אבל הייתה לי מטרה (רוצים לדעת מה היא? קראו כאן) ולכן החלטתי לצאת לדרך. להמשיך לקרוא על מילים, עברית ודיקסיט
ביום חמישי אורי ואני הלכנו לדרקוניקון. לא יודעים על מה אני מדבר? תקראו כאן.
אז מה היה לנו שם? להמשיך לקרוא סיכום דרקוניקון
בילד השלישי אתה כבר מנוסה. שועל קרבות ותיק שראה הכל ויודע הכל.
הילד הראשון הוא משנה מציאות, אתה הופך מרווק +אישה לאיש משפחה. הבעלות על שעות הפנאי עוברים ברובם ליצור קטן וצווחני, עול האחריות גדל שבעתיים. והלם האחריות הזה גורם לתגובת יתר, כמו אלרגיה ש20 גאלון של היסטמינים שמשתחררים בגוף בעקיצת יתוש קטנה והמערכת החיסונית הורסת כל חלקה שקטה. מוצץ נפל על הריצפה? חיטוי יסודי במים מינרלים רתוחים. כל מכה מייד מוזנקים לרופא, חיתולים מוחלפים כל חצי שעה.
אבל בילד השלישי כבר פיתחת עמידות לרעלן. חיתול מחליפים רק במספר 2. קיבל מכה בראש? אם הוא לא מפרכס זה בסדר. מוצץ נפל? שירים לבד. באמת כלום כבר לא יכול להפתיע אותך, לחדש לך או לרגש אותך…
כמעט כלום… להמשיך לקרוא צעדים ראשונים
באפריל לפני 8 שנים בערך עפרי ואני טיילנו בדרום אמריקה באקוודור. כבר שנינו עבדנו והרווחנו טוב, ועשינו טיול קצת יותר מפנק מהטיולים של אחרי צבא בדרום אמריקה. שטנו באוניה מפוארת (יחסית) באיי הגלפגוס. ראינו שלל בעלי חיים, ובגלל תקרית רפואית, עפרי קיבלה את הכינוי bottom leap bobby. טיילנו עם מדריך בג'ונגלים ועשינו טיול טרקטורונים לצלב ענק שמשקיף על עיירה שנקראת banos – שירותים
ואז התקרב ובא ערב פסח. ורצינו לחגוג את ליל הסדר כסדר כלומר כולנו מסובים.
ברוכים הבאים
לא מזמן היינו צריכים לקחת את שקד לבית חולים לבדיקה. ובדיקה כזו מצריכה כמובן התחייבות מקופת חולים. אם אתם לא יודעים מה זה התחייבות מקופת חולים הודו לאלים העתיקים שלא הייתם צריכים להתעסק בפינת החמד הזו של הבירוקרטיה הישראלית.
קופת החולים אישרו את ההתחיבות ורצו לשלוח לנו את האישור ב-איך לא?- פקס.
למרבה התדהמה אין לנו מכשיר פקס בבית!!! אז הטופס עבר את הדרך הבאה: להמשיך לקרוא מה פתאום לוח ?!
בתוך הקופסא 