שיתופי פעולה

אימרה אפריקאית אומרת שדרוש כפר לגדל ילד. באופן טבעי סביב הילדים נוצרים מעגלים של שיתופי פעולה, קבועים או זמניים, שעוזרים לקיים, לדאוג, לגדל ולחנך אותם. שיתופי הפעולה שנוצרים מתחיל כמובן בין ההורים. במי אוסף מתי ולאן. מי מכין ארוחת ערב, מי עושה טושים ומי משחק איתם משחקי לוח. הסבים והסבתות כמובן גם בשיתוף פעולה, באים לעזור עם הילדים, מידי פעם לשמור עליהם וגם על השפיות שלנו והכי הכי חשוב – דואגים כל השבוע לשניצלים. אבל שיתופי הפעולה לא נגמרים במשפחה הקרובה אלא בשיתופי פעולה עם הורים שונים, למשל בגן השעשועים ההורים עוברים להגנה איזורית,  מתפזרים בגינה עוזרים לטפס על סולם לנדנד את הנדנדה. הורים מהגן שמוציאים ילד חבר, אם ההורה שלו מאחר. הורים מארגנים הסעות משותפות אל ומהחוג. שיתופי פעולה ממשיכים לתוך ה"סגל תומך לחימה" – הגננת והמורים. הגננת עוזרת לשלב אותו עם חברים חדשים, מוודא שהוא מסתגל ונקלט בחברה. המורה וההורה דואגים ביחד שהילד יכין שיעורים, יהיה מוכן לשיעור, שיבין את החומר, שיקבל את כל העזרה שהוא צריך כדי להצליח כמיטב יכולתו.

אבל בלי ספק שיתוף הפעולה משמעותי ביותר בגידול הילד, הוא זה שלפעמים נסתר מעיינינו, וזה שיתוף הפעולה בין החברים. כאמור בראשון בספטמבר הבכור התחיל כיתה א', אחד הימים המרגשים אם לא ה. נערך טקס לקבלת כיתה א' לבית הספר. ההורים הוזמנו. אחד אחד נאספו הכיתות לחצר בית הספר לקבל את פני הצעירים. היו כמה נאומים מהורים, מורים מנהלת, תלמידים אחרים. בין לבין אחד הילדים מהכיתה של אורי כנראה לא הסתדר כל כך עם ההתרגשות וסערת הרגשות, והוא פשוט ישב במשך כל הטקס ומירר בבכי. הוא כמובן ניסה לשמור על פאסון ולעצור את הדמעות, כמו הילד ההולנדי ההוא, ללא הצלחה. ואז אחד הילדים שישב לידו הניח עליו את היד וחיבק אותו ועזר לו להתמודד. ועם כל ההתרגשות של המעבר לבית ספר – זה היה החלק הכי מרגש באותו יום.

אז מה כל זה קשור למשחקי קופסא? הרי במשחקים אין שיתוף פעולה, משחקים אחד נגד השני. טעות! ישנם כמה וכמה משחקים, שבהם כל השחקנים משתפים פעולה ביחד כדי להגיע למטרה משותפת נגד המשחק עצמו, כדי לנצח או להפסיד ביחד. מבחינתי מלך משחקי שיתופי הפעולה הוא מאט ליקוק (Matt Leacock) שיצר כמה משחקים שיתופיים בניהם פנדמיק משחק השיתופי המצליח ביותר, בו השחקנים הם צוות חוקרי מחלות מהמרכז למחלות מידבקות ה-CDC שנלחם בארבע מגיפות שמתפרצות ומאיימות על האנושות כולה. המשחק זכה להרבה הרחבות וגם לגרסת מורשת – שבה תוצאות משחק אחד משפיעות על המשחק הבא. בארץ קשה להשיג מבחר גדול של משחקים שיתופיים. אחד שאפשר להשיג ברשתות השיווק נקרא האי הנעלם.

האי הנעלם

2-6 שחקנים,גילאי 8+. באי הנעלם  (92 שח באתר סטימצקי, 88 שח באיריס ישראל) השחקנים נמצאים על אי ששוקע וטובע לאיטו. המטרה שלהם היא להשיג 4 אוצרות שחבויים על האי ולהמריא משם במסוק חילוץ לפני שהאי טובע לחלוטין. האי מורכב מאריחים מסודרים בצורת מעויין. בכל תור שחקן יכול לבצע עד שלוש פעולות: ביניהם- לנוע על האי (לנוע מאריח לאריח סמוך זה פעולה), להציף אריח ששקע (אבל לא טבע), להעביר קלפי אוצר לשחקן אחר שנמצא איתו על אותו אריח, או אם יש ברשותו 4 קלפי אוצר מאותו סוג, והוא על האריח הנכון – לחשוף אוצר. אחרי שעשה את הפעולות שלו הוא לוקח 2 קלפי שחקן (ביניהם: קלפי אוצר, קלפים מיוחדים וקלף שטפון), ואח"כ חושף קלפי הצפה, אלו קלפים שעליהם מצויירים האריחים באי, והם קובעים אילו אריחים ישקעו.  בפעם הראשונה שנשלף קלף האריח התאים נהפך לציין שהוא שוקע. אם נשלף קלף אריח שכבר שקע, האריח טובע לעולמי עולמים והקלף יוצא מהמשחק. קלפי שחקן ששולפים בסוף כל תור יכולים להיות כאמור: קלפי אוצר – ששחקן צריך 4 מהם כדי למצוא אוצר,

pic963871-2
אריחים באפור שקעו

קלפים מיוחדים שנותנים כוחות מיוחדים למשל שקי חול שמאפשרים להציף אריח ששקע, או מסוק שנותן אפשרות להזיז שחקן לכל מקום באי. כמו כן יש קלף שטפון. כנשלף קלף זה לוקחים את כל קלפי האריחים שיצאו קודם, מערבבים אותם ומחזירים אותם לראש הערימה. פעולה זו גורמת לאריחים שהוצפו להיות בסכנת טביעה. כמו כן פעולה זו גורמת למד מים לעלות. מד המים קובע כמה קלפי אריחים שולפים בכל תור. ככל שהמד גבוהה יותר ישקעו יותר אריחים והמשחק נהיה קשה יותר עד שהמד מגיע לרמתו המקסימלית, אז האי טובע והמשחק נגמר. כל שחקן בתחילת המשחק בוחר דמות שנותנת לו כח מיוחד במהלך המשחק, למשל המהנדס שיכול להציף שני אריחים בפעולה, או הצולל שיכול לעבור גם על אריחים שטבעו.

 

האי הנעלם הוא משחק שיתופי נחמד, לא קשה מידי, ומתאים גם לגילאים צעירים יותר מ8. אין הרבה אפשרויות בחירה והתורות קצרים. האי קטן יחסית ולכן קל לנוע בין האנשים ולהעביר קלפים. רוב האריחים לא באמת חשובים או הכרחיים לכן אין בעיה שיטבעו כמה אריחים. הקלות שבו היא גם יתרון וגם חסרון. החסרון העיקרי בו שהמשחק אקראי, קלפי ההצפה שקובעים את קצב המשחק באים במפתיע ואי אפשר להתכונן אליהם.

שריפה!!!!

המשחק בשיתופי האהוב ביותר על אורי ועלי הוא נקודת התלקחות flashpoint- –  1-6 שחקנים, גילאי 8+. במשחק זה השחקנים ממלאים את התפקיד של לוחמי אש, שתפקידם לחלץ פצועים מתוך בנין בוער לפני שהאש תגיע אליהם, או לפני שכל המבנה יתמוטט. לוח flashpointgameinprogressהמשחק הוא מבנה מופרד לחדרים וקומות. בתחילת המשחק מפזרים באקראי נקודות אש על הלוח ואת האזרחים אותם צריך להציל. השחקנים בוחרים דמות, ונקודת כניסה למבנה. כל שחקן בתורו מקבל ארבע פעולות שיכולות להיות תנועה, כיבוי שריפה או עשן, שבירת קירות על מנת לפתוח פתח או סחיבת פצוע. בסוף התור השחקן קובע לאן האש מתפשטת ע"י גלגול 2 קוביות. אם זהו נקודה שאין בה עשן או אש, אז נוסף שם עשן, אם יש שם עשן אז הנקודה מתלקחת לאש. אם כבר יש שם אש זה גורר פיצוץ שמרחיב את השריפה לכל הכיוונים. אם הפיצוץ פוגע בקיר הוא גורר נזק תשתיתי למבנה. אם האש מתפשטת על אזרח הוא "יוצא מהמשחק". השחקנים מנצחים את הם הצליחו לגרור מחוץ למבנה 7 אזרחים לאמבולנס. הם מפסידים אם נגרם נזק גדול למבנה כתוצאה משבירת קירות ופיצוצים, או אם 4 אזרחים "יצאו מהמשחק". גם במשחק זה יש תפקידים מיוחדים שנותנים יתרונות (ולפעמים גם חסרונות) למשל מומחית החילוץ יכולה לנוע מהר יותר (יש לה עוד 3 פעולות תנועה), אבל מכבה שריפות לאט יותר (עולה לה 2 פעולות לכבות עשן). החובשת יכולה לרפא את האזרחים, כך שלא צריך לגרור אותם החוצה.

אנחנו אוהבים את המשחק קודם כל בגלל התמה שלו – אנחנו נלחמים באש ומצילים אנשים!! יותר מזה?!? אפשרויות שיתוף הפעולה מגוונות, למשל אחד מכבה את האש והשני עובר, או אחד קורא לאמבולנס שיהיה במקום הנכון כשהשני גורר פצוע מהמבנה. מבחינתי החיסרון שלו הוא שאין לו מנגנון זמן. באי הנעלם למשל, אם לא יצאתם מהאי לפני שנשלפו 6 קלפי שטפון האי שוקע והמשחק נגמר. פה אין מנגנון כזה ותיאורטית המשחק יכול להימשך לנצח. חיסרון נוסף הוא האקראיות שבה האש מתפשטת- תוצאה של זריקת קוביות ולא מנגנון מאורגן. בכל זאת המשחק כיפי ביותר ונתן לנו עשרות שעות הנאה.

איך לשחק עם הילדים

כשמשחקים במשחק שיתופי, כדאי לתת עצות אחד לשני כדי לנצח, אבל צריך לשים לב שאין "שחקן אלפא" שאומר לכולם מה לעשות ולמעשה משחק לבד. צריך לתת לכל שחקן את המרחב שלו ואת היצירתיות שלו, גם במחיר של להפסיד במשחק (מבאס, נכון? ובכל זאת). כשאנחנו משחקים פנדמיק למשל, הרבה פעמים, אורי ואני מדברים על האפשריות, מה היתרון ומה החסרון בכל אופציה, ובסוף השחקן שזה תורו מחליט. על מנת לפתור את הבעיה מהסוג הזה, ישנם גם משחקים שהם שיתופיים למחצה, בהם כל השחקנים מנסים להשיג מטרה משותפת, אבל לכל שחקן יש בנוסף מטרה פרטית סודית שהוא מנסה להשיג. ישנם גם משחקים שיתופיים עם מכניקת בוגד, בו כל השחקנים עובדים ביחד, אבל אחד או יותר מהשחקנים מנסים דווקא להכשיל את המשימה, מבלי שיגלו אותו. אבל על כל זאת ועוד בפרק הבא.

גילוי נאות: אין לי קשר לסטימצקי למכבי האש או לאפריקה.

 גם לכם יש כפר שמגדל את הילד? שתפו אותנו בתגובות!

תגובה אחת בנושא “שיתופי פעולה”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s