על מילים, עברית ודיקסיט

לפני כמה שבועות, כשהחלטתי לפתוח בלוג, הייתי מלא חששות. קודם כל להיפתח ברמה מסויימת לפני כל העולם (החלק בעולם שדובר עברית), והחששות "הרגילים" שיש לאדם ממוצע כשהוא מתחיל בדרך חדשה – מה אם אני לא אהיה טוב מספיק, מה אם לא יאהבו את מה שאני כותב, מה אם ומה אם ומה אם. לטובתי עמדה העובדה שאני חלק מקבוצה, עם אותם חששות בדיוק וצרת רבים… מי שמכיר אותי אישית יודע שאני לא איש של המילה הדבורה (יש מילה כזו?), לפעמים מדבר בעילגות, בולע מילים, מתבלבל בין שתיים לשניים. גם בכתב לא חסרות לי בעיות, שגיעות כתיב, בעיות ניסוח, התמודדות עם סימני פיסוק מציקים. אבל הייתה לי מטרה (רוצים לדעת מה היא? קראו כאן) ולכן החלטתי לצאת לדרך.

אולי בגלל שבדרך כלל בעבודה אני כותב באנגלית, כתיבה בעברית יוצאת לי קצת עקום. אבל מה כבר אפשר לצפות בשפה שהמילים "פירזול" ו"שולחן" הם אשכרה מילים אמיתיות. אבל כל עניין הכתיבה מתגמד לעומת הרגע שאתה באמת בא להתמודד עם השפה וזה הרגע החשוב ביותר כשבא ילד חדש לעולם – בחירת שם.

שיום (גם זו מילה בעברית)

לבחור שם לילד זה נורא!! איך בוחרים שם לילד שאתה לא מכיר, שצריך ללוות אותו לכל החיים?!?! עם אורי הסתדרנו תודות לרחל המשוררת. השם נבחר עוד לפני הלידה, ואפילו הסתדר עם התאריך (קרוב לחנוכה). הלידה עברה בהצטיינות יתרה. אולם אח"כ עלו מחשבות שניות– הוא בכלל נראה כמו אורי? אולי הוא בכלל מזכיר עידן או אוהד? אפילו אין לו תלתלים שחורים. הדיון נקטע באיבו כשהחלטנו להישאר עם השם שכבר נקבע.
עם המרכזית המצב היה יותר מסובך. ההריון היה מפחיד, ורצינו שם אמיץ שיתן לה ולנו כוחות ומזל. התלבטנו בעיקר על שמות מקומות בארץ: כרמל, ירדן כינרת אילת. בסוף עפרי הציעה ארבל – צוק חזק ואיתן, וגם שם מדהים לכל הדעות. לכל הדעות שנחשבות.
עם השלישי המצב היה קסטרופה! פשוט לא הצלחנו להיסגר על שם. בהתחלה שקלנו ארד, אבל זה ממש לא שם לילד שלישי… אח"כ עברנו על רשימות שמות, אבל אף אחד מהם לא הוסכם של שנינו. ניסינו כל מיני שיטות, למשל: אחד מציע רשימת שמות והשני בוחר מתוכם – הרעון נפסל. שום שם לא היה מוסכם על שנינו. גם בברית הוא היה מחוסר שם קיבלנו נזיפה חמורה לתיק האישי מהמוהל.  לדעתי שברנו שיא כשהוא הסתובב בארצנו הקטנטונת חודש שלם בלי שם. גיליתי לאחרונה שזוג חברים שלנו שברו את השיא הזה בהליכה עם 3 חודשים בלי שם…  אחרי חודש וקצת בחרנו את השם שקד.

 דיקסיט

דיקסיט הוא משחק קלפים שמערב שפה, דמיון ושיום. הוא מתאים לכל אחד שיכול לאחוז בידו 6 קלפים גדולים, נניח 6+, והוא מתאים ל3-6

כמה דוגמאות מהמשחק

שחקנים (יש גרסא לעד 12) אבל הוא עובד טוב יותר ככל שיש יותר שחקנים. ניתן להשיג ברשתות הספרים ב200 שח, 180 שח באתר בקוביה. אצלינו זה המשחק המועדף במשפחה, שיחקנו אותו  עשרות פעמים ובהחלט קיבלנו תמורה הולמת לכספינו. במשחק חבילת קלפים שעל כל אחד מהם ציור שונה, אף קלף לא חוזר פעמיים. הציורים שעל הקלפים עשויים מהחומר של חלומות, נעים בין אבטרקציות מוחלטות לדמיות פנטסטיות ומצבים לא פיזיקליים, יתכן והקלפים מצויירים כך. לכל שחקן 6 קלפים מהנ"ל. בכל תור יש שחקן אחד מוביל. השחקן המוביל בוחר קלף מידו, ונותן מינוח – תיאור \ משפט \ חלק משיר \ צליל \ אחר שהקלף הזה מזכיר לו. ושם אותו על השולחן פנים מטה. שאר השחקנים מסתכלים בידם ובוחרים את הקלף הקרוב ביותר למינוח שנתן השחקן המוביל ומניחים אותם בערימה פנים מטה. לאחר שכולם בחרו קלפים, טורפים את כל הקלפים הנבחרים ומסדרים אותם בשורה, עם הפנים מעלה. כעת כל שחקן צריך לנחש, מה הוא הקלף של השחקן המוביל.
ניקוד: כל מי שהצליח לבחור בקלף הנכון מקבל נקודות. בנוסף כל מי שבחרו את הקלף שלו מקבל נקודות. מבחינת השחקן המוביל – אם כולם בחרו בקלף הנכון, או כולם פספסו את הקלף הנכון הוא לא מקבל נקודות בכלל. הוא יקבל נקודות רק אם חלק פגעו וחלק פספסו, לכן המינוח שלו צריך להיות לא ממש מדוייק, אבל לא ממש מופרך. בכנס דרקוניקון (קראו כאן וכאן) שיחקנו עם אב ובנו שזה היה המשחק הראשון שלהם. הסברנו להם את החוקים עם סיבוב נסיון והם נכנסו למשחק תוך דקות ומאוד נהנו.

 

מה אני אוהב במשחק:

מתאים לכל גיל (מדרקוניקון)

משחק של כיף כיף כיף!!!! חוקים פשוטים, בלי הרבה מחשבה מעמיקה, לא צריך לדעת קרוא וכתוב או חשבון. כל המשחק מבוסס על דמיון ואסוציאציות מוזרות שהקלפים הללו מוציאים מאנשים. עם בני משפחה או חברים זה אפילו כיף כיפליים, למשל כשקלף מסויים מזכיר איזה טיול או ספר שקראנו. המשחק מערב את כל השחקנים בכל תור, ואין זמן מת. הוא בהחלט מתאים לכל גיל. המשחק יותר מוצלח כאשר שיש הרבה שחקנים, ככה מוצגים יותר קלפים על השולחן, ויש יותר דיון על הקלפים שנשלפו. אפשר גם לנסות וריאנט בו בכל סיבוב בנוסף לקלפים של השחקנים מוסיפים מסיח – קלף נוסף אקראי שנשלף מהקופה.
למשחק יש גם הרבה מאוד הרחבות, שמוסיפים קלפים נוספים, ככה שגם אם מיציתם את אוסף התמונות במשחק המקורי, אפשר להרחיב עם סט קלפים נוסף.

 

מה אני לא אוהב במשחק:

מתאים גם לקבוצות גדולות

המשחק לא מתאים ל2 ואם משחקים שלוש המשחק קצת מגומגם ולא עובד טוב. אבל חוץ מזה – כלום!! זה אחד המשחקים האהובים עלי, ואני אהיה מוכן לשחק בו בכל זמן, כל עוד יש מספיק שחקנים.

 

גילוי נאות: אין לי קשר למפיצי המשחק