סיכום דרקוניקון

ביום חמישי אורי ואני הלכנו לדרקוניקון. לא יודעים על מה אני מדבר? תקראו כאן.

אז מה היה לנו שם?

אחרי קצת פקקים, הגענו לרמת גן, קצת לפני 10 בבוקר. התחלנו את היום בסדנא של משחקי מיניאטורות. מי שלא מכיר (אני לא הכרתי) משחקי מיניאטורות משחקים עם, ובכן, מיניאטורות. זה משחק מלחמה שכל צד מקבל דגמים מוקטנים של אורקים לוחמים, שלדים ועוד ונלחמים אחד בשני עד שאחרון נשאר. אנחנו שיחקנו בעולם פנטזיה שנקרא עידן סיגמר. המדריכה לילי היית מצויינת, והכניסה את הרקע של העולם והדמויות לסיפור, כדי ליצור מעורבות. עוד מסתבר שלמרות שאפילו אם המינאטורות נראות דומות, כל

ברקע: הצבא שלנו נטבח

שוני קטן מבדיל ביניהם, למשל גדוד הגובלינים הזה נראה אותו הדבר, אבל אחד מחזיק אלה בעוד כל האחרים כידון, אז הם מתנהגים אחרת לגמרי.
המשחק מבוסס כולו תזוזת הלוחמים, התקפה, התקפת נגד, וחוזר חלילה. אנחנו שיחקנו דמויות אבירים נגד לילי ששחקה מפלצות דמויות דינוזאורים, רכובים על מפלצות אחרים דמויות דינוזאורים. הקרבות מבוססים על זריקת קוביות, כאשר כל דמות צריכה מספר אחר כדי להצליח במתקפה, ולפגוע. הגיבור שלנו שיכל לירות צרור פתישים מהגלימה נפל ראשון, לא לפני שלקח איתו חצי פלוגת רכובים.  בסוף נשאר לנו מנהיג הנוקמים מול דינוזאור אחרון, הקריאות לשלום לא נענו, וגם הוא נפל.
אמ"לק: מיניטרות זה משחק מסובך, מצריך הרבה קריאה והתמצאות הכללים ודקויות, לדעתי לא מתאים לקטנים, גילאי 13+ לפחות. מי שכן נכנס לעניין, היה גם סדנא לצביעת מיניארות, ויצאו שם דברים מקסימים.

אחרי זה עברנו למגרש הביתי שלנו, משחקי לוח. בהתחלה נצמדנו למה שאנחנו מכירים, דיקסיט, מלך טוקיו, האי הנעלם וניסינו משחקים חדשים, פניקה בטירה

tsuro משחק נחמד וקליל לכל גיל

(castle panic ) -נחמד,  אינקה- לא הבנו, טסורו – אהבנו מאוד.

אורי התנסה במשחקי תפקידים כצופה חפשי, ונראה שהוא אהב את זה מאוד. כל הנסיעה הביתה שמעתי איך הם התמודדו מול זאבת מוות (הורידו לה פתיש לראש כנראה)

יש שני משחקים שאני רוצה להרחיב עליהם:

הראשון נקרא אני והבנק, בהוצאת "פרש משחקים". המשחק מזכיר מונופול, בכך שהשחקן מטיל קוביה, הולך כמה צעדים ומבצע את מה שהוא נחת עליו, קונה או מוכר, מקבל דואר (ירושה או מיסים). האתגר הוא "לסגור את החודש" עם המשכורת שמקבלים כל סיבוב, יחד עם זה לצבור נכסים ולמכור אותם בזמן. המשחק מציג מושגים מעולם המושגים של החיים הכלכליים: הלוואה בריבית, שכיר, קניה ומכירה ברווח אפילו שוטף פלוס שלושים. על הקופסא רשום לגילאי 8+ אבל לדעתי הוא לילדים מכיתה ד' לפחות (צריך לדעת אחוזים). דעתי על המשחק: מצד אחד אני לא כל כך אוהב את המנגנון של זרוק וצעד, וגם לא התרשמתי שיש יותר מידי אינטראקציה בין שחקנים. מצד שני המשחק מנגיש עולם מושגים חשוב ביותר כבר בגיל צעיר בצורה ידידותית ומובנת.

המשחק השני נקרא נדל"ן בקטן. אמל"ק ממליץ. זה משחק מתורגם (במקור for sale הפופולרי). במשחק שני שלבים: תחילה כל שחקן מקבל סכום כסף.בשלב הראשון בכל סיבוב שולפים שלושה קלפי בתים (בשווי 1-30) ועושים מכירה פומבית על היקר מביניהם. מי שפורש מהמכירה הפומבית מוקדם משלם חצי ממה שהציע, ולוקח את אחת הבתים הזולים יותר שנשלפו. המשחק מתנהל ככה עד שנגמרים הבתים. בשלב שני שולפים כל סיבוב 3 צ'קים (ערך 0-15000) ומתנהל, הפעם מכרז, על הצ'קים עם הבתים שקיבלת בשלב הראשון, כך שמי שמציע את הבית היקר ביותר מקבל את הצ'ק היקר יותר. בסוף השלב הזה סופרים למי יש יותר כסף והוא המנצח. נשמע מסובך? המשחק מאוד פשוט, אורי קלט את החוקים מהר, ואפילו שלא שיחק בצורה יעילה, די ברור שקל להבין את העניין ולשחק בצורה הכונה דיי מהר. אורי ואני נהנו מאוירת המשחק והמכניזם שלו וקנינו עותק, וקיבלנו בונוס שני קלפי בנין נוספים עזריאלי ותחנת הכח.

יצאנו בסביבות תשע בערב לא לפני שהתחדשנו בשלושה משחקים: הצרצר והנמלה, red7 ונדל"ן בקטן.

מקווה לראותכם שנה הבאה.